התפתחות מוטורית מלידה

רפלקסים של תינוקות

תינוקות נולדים עם תבניות מוטוריות - רפלקסים. הרפלקסים התפתחו על-מנת לעזור לתינוק לשרוד בימים, בשבועות ובחודשים הראשונים לחייו. רוב הרפלקסים נעלמים בחלוף שנת החיים הראשונה. דוגמאות לרפלקסים שאיתן מגיע התינוק לעולם כוללים את רפלקס מורו, רפלקס האחיזה, רפלקס ההליכה ורפלקס הסייף (ATNR).

רפלקס ההליכה כמשל להתפתחות

תינוקות בני מספר ימים שמוחזקים בזרועותיהם מבצעים תנועת הליכה. בסביבות גיל שמונה שבועות רפלקס זה נעלם לחלוטין. במחקר שנערך בשנת 1972 על-ידי זלזו (Zelazo,N.A.,Zelazo,  P.R&Kolb,  s ) הוכח כי ניתן לחזק ולבסס את ההתפתחות המוטורית של התינוקות באמצעות הרפלקס: קבוצת הניסוי שכללה תינוקות שאמהותים תרגלו את רפלקס ההליכה כ-12 דקות ביום בין גילאים 14 יום לשמונה שבועות התפתחו מוטורית מהר יותר. ההתפתחות התבטאה בשני מדדים – האחד, רפלקס ההליכה לא נעלם אצל אותם תינוקות לאחר שמונה שבועות כמו לקבוצת הביקורת (שמשקפת את כלל האוכלוסיה).  המדד השני הנו גיל תחילת ההליכה שעמד (תרתי משמע) על עשרה חודשים – כעשרה שבועות מוקדם יותר מקבוצת הביקורת.

להתפתח בריא ונכון

המחקר שערך זלזו וצוותו הנו דוגמא מצוינת ליכולת שלנו להשפיע על ההתפתחות המוטורית של תינוקות. כלומר, גם רפלקסים ותבניות תנועה התפתחותיות מובנות ניתן להגמיש. יותר מכך – ניתן לשכלל! ומה לגבי תבנית תנועה פרזיטיות אחרות, כאלו שאינן עוזרות להתפתחות המוטורית ואף מעכבות אותה? מחקר זה ומחקרים נוספים מוכיחים מעל לכל ספק שגרייה מוטורית נכונה ומאוזנת, כזו שקשובה לקצב ההתפתחות של התינוק, מגבירה את הסיכוי להתפתחות מוטורית בריאה ונכונה.

מוטוריקה זו שפה

עוד לפני שהתינוק לומד לדבר במילים, הוא לומד תנועה. מגוון התנועות האקראיות הופכות לתבניות תנועה שמהוות אבני דרך קריטיות בהתפתחות המוטורית – הרמת הראש, התהפכות מבטן לגב ומגב לבטן, זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה, ריצה וקפיצה. באמצעות התנועה התינוק לומד את מיקומו הפיזי בעולם וחשוב מכך- יוצר עמנו תקשורת. הנפת היד למזון, גלגול לכיוון שאנו נמצאים בו וזחילה לצעצוע הנן דוגמאות לשפה זו. תבניות התנועה ההתפתחותיות האלה מתרחשות הרבה לפני שהתינוק רוכש את היכולת לתקשר עם הסביבה באופן מילולי.

תנועה זה ביטחון עצמי

תינוק שממצא כל שלב התפתחותי בונה לעצמו בסיס קוגניטיבי וחברתי חזק. מחקרים בתחום התפתחות תינוקות מלמדים אותנו שפעוטות מפותחים מוטורית יוצרים קשרים חברתיים בקלות יותר. שליטה מלאה יותר בגוף ושכלול יכולת הקואורדינציה מכינים את הפעוט למשחקי הכדור בגיל הרך. משחקים חשובים ליצירת קשרים חברתיים. יותר מכך. תינוק מרגיש היטב את גופו גם ללא תיאורים מילוליים. הוא מרגיש אם ביכולתו להשפיע על הסביבה או אם לאו. אין ספק שפעוט בעל יכולת תנועה מפותחת מרגיש טוב יותר בגופו.

תנועה מתרחשת קודם כל במוח

הורגלנו לחשוב שהגוף אחראי על תנועת שרירי השלד הרצוניים. טעות בידינו. המוח של התינוק הוא שאחראי לקצבו לאופן ההתפתחות של תבניות התנועה. הוא ולא אחר. זה אותו המוח שלומד את הסביבה, את היחס בין קטן לגדול, בין קרוב לרחוק, בין קר לחם, בין רטוב ליבש, בין אמא לבין אבא... זה אותו המוח שגדל בשנה הראשונה של החיים בקצב אדיר שאין שני לו. אותו מוח שעליו מבוססת הלמידה המילולית, הרגשית והסביבתית. בין אם מדובר בתהליכי למידה של תנועה או תהליכי למידה של שפה, הלמידה מתרחשת בעיקר באיבר החשוב שנקרא המוח האנושי.  

הגוף הוא מפתח למוח

בעולם המרתק של ההתפתחות המוטורית קיימות שיטות טיפול שונות ומגוונות. חלקן ממוקדות בשיפור טווחי תנועה של שרירי השלד, בין אם התינוק נהנה מהתהליך ובין אם לאו. שיטות טיפול אחרות מרכזות את התהליך הטיפולי בלמידה של המוח – דרך הגוף. גירוי חושי, דיבור ישיר וקרוב לתינוק, שימוש בהברות ברורות בכל שלב התפתחותי, מגע נכון ושימוש במשחקים וצעצועים רגילים והתפתחותיים, הן דוגמאות לכלים שבהם נעזרים בתהליכים התפתחותיים. רובם המכריע משפר תהליכי התפתחות באמצעות למידה של המוח. למידה שמתרחשת כתוצאה ממשוב בין המוח לגוף ובין הגוף למוח. 

למידה היא אינסופית

מאותו רגע מיוחד בו אנו יוצאים לאוויר העולם אנו מתחילים במסע מופלא של למידה. למעשה, המוח איננו מפסיק ללמוד לרגע, גם לא כשאנו ישנים. להיפך – זה זמן חשוב לעיבוד כל הנתונים, סידורם במגירות הנכונות והכנת תבניות פעולה ותגובות למצבים הרגשיים והקוגניטיביים שמקיפים את חיינו. הלמידה האנושית לעולם אינה מסתיימת כל עוד אנו חיים. עובדה.

מחקרים קליניים מוכיחים שלמוח האנושי יכולות למידה אינסופיות. כל עוד אנו חיים, קיימת האפשרות ללמידה וליצירת קשרים עצביים חדשים במארג הבלתי נתפס של תאי עצב על קישריהם.  100 מיליארד במספר.

חלון הזדמנויות התפתחותי

בעוד שבכל גיל ניתן לשכלל את היכולות המוטוריות הרי שישנם מועדים שבהם התערבות טיפולית עשויה להשפיע באופן אידיאלי. כיוון שכל שלב התפתחותי נשען ומבוסס על תבנית התנועה של השלב הקודם, חשוב לסייע לתינוק למצות את שלל התנועות המוטוריות בכל שלב התפתחותי למקסימום. גם תינוקות בריאים ורגילים לגמרי. כך לדוגמא, תינוק שלומד להתגלגל במועד המתאים מבטן לגב ומגב לבטן מוכן לשלב הבא – זחילה. באותו המטבע, תינוק שמשתמש באופן קבוע במגוון סוגי הישיבה (ישיבה שלמה, ישיבה צדית, ישיבה ישרה, ישיבת W וישיבה מזרחית), מכין את הגוף לעמידה יציבה והליכה מלאת ביטחון וקלילות. הדרך למשחקי כדור ולקשרים חברתיים מוכן ומזומן. ובכיף.

לטפטף לטף זה לא עניין פעוט

משחר ימי ההיסטוריה נולדו תינוקות. נולדו והתפתחו. בין אם התפתחו באופן שממצה את יכולותיהם ובין אם לאו, כולם נראו בסופו של דבר דומים בהתפתחותם. היום יודעים אנו שזו טעות. אכן ההתפתחות המוטורית משתווה אצל כל התינוקות הבריאים ומבשילה לכדי פעולות שכולנו מבצעים, אך איכות הפעולה והקלות שבה היא מתבצעת משפיעים רבות על יכולות הלמידה, על הבטחון העצמי ועל מיומנויות חברתיות. לרבות מנהיגות.

בימינו אנו הרגישות והמודעות לילדים עם בעיות רגשיות וליקויי למידה קוגניטיביים גבוהה ביותר. אין לנו את הלוקסוס להמתין ולראות לאן יתפתחו הדברים. קל יותר לטפטף לטף מיומנויות מוטוריות וליווי התפתחותי על בסיס קבוע, ואילו על-מנת שנעניק להם את כל הכלים להתפתחות רב מימדית מלאה - בדיוק כמו שפרח שמושקה באמצעות טפטפת ובזמנים קבועים מתפתח טוב יותר, כך גם ילדינו יתפתחו טוב יותר כשיוענק להם ליווי התפתחותי על בסיס קבוע.

בחזרה להתפתחות מוטורית

התינוק מגיע לעולם עם תבניות תנועה מוטורית מובנות. כל תינוק בריא מגיע עם רפלקסים שמסייעים לו לחלוץ את מסע ההתפתחות בהצלחה. אין יוצאים מן הכלל.

כחלק מדרך הטבע, ישנם תינוקות שחווים התקדמות איטית בהתפתחות המוטורית. חלקם עיכובים טבעיים שאינם דורשים התערבות טיפולית, אולם לעתים ישנם תינוקות שמאובחנים כמעוכבי התפתחות. אחת הבעיות הנפוצות הוא תזמון האבחנה: לעתים אין הם מוגדרים בכלל ולעתים הם מאובחנים מאוחר מידי. התינוקות ש"נפלו בין הכסאות" יכלו להתפתח טוב יותר לו קבלו את הטיפול הנכון, בזמן הנכון.

לטפל בזמן הנכון, ומייד!

לכל תינוק מגיע ליהנות מליווי התפתחותי ולקבל בסיס מוצק להתפתחותו המוטורית. לעומת זאת, תינוק שיש לו איחור התפתחותי, אפילו מינורי, רצוי שיקבל טיפול, ומייד - כל עוד חלון ההזדמנות מאפשר לו להטמיע ולעבד באופן אופטימלי את תבניות התנועה ההתפתחותיות. במצב של איחור התפתחותי מוטורי, כל שיקול שמעכב קבלת טיפול בליווי התפתחותי הנו מיותר לתינוק, בלשון המעטה.